עמידה בדרישות המדיניות למפתחים של YouTube

אם אתם משתמשים בשירותי ה-API של YouTube, אתם חייבים לפעול בהתאם ל:

• מדיניות למפתחים
• כללי מדיניות למנהלי תוכן
• התנאים וההגבלות של שירותי ה-API של YouTube
• הנחיות הקהילה

מפתחים צריכים לקרוא את כללי המדיניות האלה. במאמר הזה אנחנו מספקים דוגמאות שמבהירות עוד יותר לגבי מדיניות ספציפית, ועונים על כמה שאלות נפוצות.

אם אחרי שתקראו את המאמר הזה ואת המדיניות שמקושרת למעלה עדיין לא תהיו בטוחים אם השירות שלכם מותר, תוכלו להגיש בקשה לביקורת להבטחת תאימות לממשק ה-API ולכלול בטופס הביקורת סיכום ברור שבו מוזכרים משתמשי הקצה.

חשוב לכבד את פרטיות המשתמשים.

מה זה אומר: אסור להפר את פרטיות המשתמשים, לאסוף נתוני משתמשים או להשתמש ב-API כדי לעקוב אחרי משתמשים. באפליקציה שלכם צריכה להיות מדיניות פרטיות שמגנה על המשתמשים ועומדת בדרישות מדיניות הפרטיות של Google. אחרי שקיבלתם את הסכמת המשתמש לגישה לנתונים שלו או לאחסון שלהם, המשתמש צריך להמשיך לשלוט במה שקורה לנתונים האלה. אתם צריכים לאפשר למשתמשים לשלוח בקשה למחיקת המידע האישי שלהם בקלות. מידע נוסף זמין כאן.

דוגמאות

אסור להשתמש ב-API של YouTube כדי:

• איסוף, מעקב, הסקה, הפקה או אחסון של מידע שאפשר להשתמש בו כדי לזהות משתמש ללא הסכמתו. דוגמאות (רשימה חלקית):
  • שמות מלאים או שמות משתמש
  • סיסמאות
  • נתונים של זיהוי פנים
  • פרטים ליצירת קשר, כולל כתובת אימייל או מספר טלפון
  • פעילות אונליין, כמו היסטוריית גלישה
    • דוגמה: שימוש ב-API של YouTube כדי ליצור אפליקציה שעוקבת אחרי היסטוריית הצפייה, המיקום או הרגלי הגלישה של משתמש בלי ידיעתו או הסכמתו.
  • לאסוף, לעקוב, להסיק, לגזור או לאחסן את הפרטים הבאים לגבי משתמש ללא הסכמתו. דוגמאות (רשימה חלקית):
    • מידע רפואי ובריאותי
    • זהות מגדרית
    • נטייה מינית
    • השתייכות פוליטית
    • השתייכות דתית או אמונה דתית
    • גזע או מוצא אתני
    • סטטוס הגירה
    • סטטוס פיננסי
    • היסטוריה פלילית
    • חברות באיגוד מקצועי או בארגון
  • סיוע במעקב – לדוגמה, מעקב אחרי מיקום, היסטוריית גלישה או פעילות אחרת באינטרנט ללא הסכמה.
  • להגביל, לסנן או לאסור את הגישה של משתמש לתוכן ב-YouTube ללא ידיעתו או הסכמתו.
  • לאפשר לצדדים שלישיים לא מורשים לגשת לנתונים שמפורטים כאן, להשתמש בהם או להוריד אותם.
  • שמירת פרטי המשתמש ללא הגבלת זמן. אם משתמש מבקש למחוק את הנתונים שלו או אם אין לכם אפשרות לאמת את ההרשאה שלו, אתם חייבים לעשות זאת תוך 30 יום.
  • שימוש בפרטי הכניסה של משתמש (שם משתמש וסיסמה), בקשה שלהם או אחסון שלהם

להציע רק מדדים שזמינים דרך שירותי ה-API של YouTube.

מה זה אומר: אסור להשתמש ב-API של YouTube כדי להציע מדדים או נתונים שחושבו או נגזרו באופן עצמאי, שמחליפים נתונים קיימים או מספקים נתונים חדשים שלא זמינים דרך שירותי ה-API של YouTube. מידע נוסף זמין כאן.

דוגמאות

אסור להשתמש ב-API של YouTube כדי:

• הצגת מדדים שמחליפים את המדדים שמוצעים על ידי שירותי ה-API של YouTube.
• הצגת מדדים שלא משקפים באופן מדויק את המדדים שמוצעים על ידי שירותי ה-API של YouTube.
• לשלב נתונים מ-API של YouTube עם נתונים ממקורות אחרים. אם אתם מספקים נתונים שנגזרים ממקורות אחרים מלבד YouTube API לצד נתונים שמתקבלים מ-YouTube API, אתם צריכים להבהיר למשתמש את ההבדל.
  • דוגמה: הצגת מדד של מעורבות משתמשים שכולל מעורבות מ-YouTube בשילוב עם פלטפורמות אחרות.
• הצגת נתונים מ-YouTube לצד נתונים מפלטפורמות אחרות בלי להבהיר את ההבדל בין סוגי הנתונים ומקורות הנתונים.
• לקמפל או לצבור נתונים מורשים מ-API, אלא אם אתם דואגים לכך שנתוני ה-API המקומפלים יהיו גלויים רק לבעלי התוכן או הערוץ או לאחד מהנציגים המורשים שלהם.
• לקבל תובנות לגבי מספר המשתמשים, מספר הסרטונים שהועלו, זמן הצפייה, הביצועים הפיננסיים או כל היבט אחר של הפעילות העסקית של YouTube.
• להצהיר אם סרטון או ערוץ בטוחים או מתאימים לצפייה או לפרסום.
• הערכה של זמן הצפייה או של היקף החשיפה למשתמשים ייחודיים בערוץ או בסרטון.
• אפשר להעריך את מספר הצפיות בתשלום, הצפיות הממומנות או העלות הממוצעת לאלף חשיפות (CPM) של סרטון.
• הערכת תחומי העניין המשותפים, המידע הדמוגרפי או הרכב הקהל של ערוץ או סרטון.
• להסיק או להעריך את סוג התוכן או הקטגוריה של סרטון או ערוץ. מותר להשתמש רק בסוג התוכן שמוחזר על ידי YouTube API.
• להעריך את סטטוס המונטיזציה של סרטון או ערוץ, או להגיש הצהרות לגבי השאלה אם כדאי להפעיל מונטיזציה בסרטון או בערוץ.
• למזג או לשלב נתונים מ-YouTube API עם נתונים אחרים.
• להחזיר מידע כמו המספר הכולל של צפיות בסרטון ולהציע מספר שונה מהמספר שמוחזר על ידי ה-API של YouTube.
• להסיק או לחזות את הביצועים הפיננסיים של ערוץ YouTube.
• הפיכת הביצועים של הערוץ למשחק על ידי דירוג או מעקב אחרי צפיות בין ערוצים שונים, או באופן כללי, על ידי יצירת יריבות בין יוצרים.
• הערכת שביעות הרצון של הצופים מערוץ מסוים ב-YouTube.
• חישוב והקצאה של 'ציונים' מותאמים אישית לערוצים על סמך ממוצעים או יחסים שמחושבים באופן עצמאי – לדוגמה, ממוצע מספר הצפיות, מספר התגובות או התאמה כללית למותג.

מדדים קבילים

מדדים קבילים הם מדדים שמבוססים רק על נתונים מ-YouTube API, ומשלבים אותם באמצעות חישובים מתמטיים פשוטים (חיבור, חיסור, ממוצע, כפל, חילוק). המדדים האלה לא יכולים לכלול מקורות נתונים חיצוניים אחרים. כך אנחנו יכולים לוודא שהנתונים שמוצגים מדויקים.

דוגמאות

• ממוצע הצפיות היומי בחודש
• משך סרטון ממוצע
• מספר המנויים שנוספו או שהוסרו
• המספר הממוצע של מנויים חדשים בחודש
• מספר הצפיות הכולל בקבוצת סרטונים או ערוצים
• סרטונים או ערוצים עם הכי הרבה צפיות, ממוינים לפי צפיות, לייקים/דיסלייקים ומנויים
• גרפים שבהם מוצגים מדדים גולמיים, לדוגמה: עלייה במספר הצפיות, המנויים, הלייקים או הדיסלייקים

שירות ה-API צריך לשקף את חוויית המשתמש הרגילה ב-YouTube.

מה זה אומר: כל שירות שמשתמש ב-YouTube API לא יכול להפחית או להסיר תכונות שמהוות חלק מהחוויה הרגילה של המשתמש ב-YouTube, כמו כתוביות, אמצעי בקרה של עוצמת הקול וכו'. מידע נוסף זמין כאן.

דוגמאות

אין:

• לשנות, להוסיף או לחסום את פונקציית ההפעלה הרגילה של נגן הווידאו ב-YouTube. דוגמאות:
  • חסימת קישור שבדרך כלל מופיע בנגן של YouTube כך שלא יופיע באפליקציה שלכם.
  • השבתה או חסימה של קישורים לסרטונים קשורים כך שלא יופיעו אחרי שהסרטון מסתיים.
  • הסרה או שינוי של המטא-נתונים של הסרטון. באופן כללי, המטא-נתונים של הסרטון, כמו התמונה הממוזערת והשם, צריכים להיות גלויים לצופים וללא שינויים. אסור לשנות את התמונה הממוזערת של הסרטון.
    • הערה: מותר להשתמש בלחצני הפעלה מותאמים אישית מעל התמונה הממוזערת של YouTube, אבל הקשה עליהם חייבת להפעיל את התוכן.
  • קישורים צריכים להיפתח באפליקציית YouTube אם האפליקציה זמינה במכשיר של המשתמש, או דרך דפדפן האינטרנט של המערכת אם היא לא מותקנת.
  • חסימת התכונות הרגילות של נגן YouTube (כמו סמל גלגל השיניים של ההגדרות) כך שלא יופיעו בשירות ה-API.
  • החלפת העיבוד הספציפי לפלטפורמה של נגן הווידאו של YouTube.
    • דוגמה: ממשק משתמש שעבר אופטימיזציה לנייד חייב להופיע באפליקציות ובמכשירים ניידים.
  • הגבלת הצגת מודעות בשירות ה-API שלכם כשהן אמורות להיות מוצגות ב-YouTube או בסרטון מוטמע.
  • הערה: שכבות-על שמטרתן לקבל הסכמה מהמשתמש או להציג אמצעי בקרה להפעלה (למשל השתקה, מסך מלא, הפעלה, השהיה וכו') הן קבילות, כל עוד הן לא מתנגשות עם רכיבי ממשק המשתמש של נגן YouTube.
• להגביל או לא לספק אותות מדויקים שמאפשרים ל-YouTube לאמת את המקור וההקשר של הפעלת התוכן.
  • דוגמה: לא מספקים פרטי זיהוי או פרטי כניסה של לקוח API. ראו פרטי כניסה וזהות של לקוח API בנגן המוטמע של YouTube.
  • דוגמה: הפרעה לשליחת מידע על הקשר של ההפעלה (כולל קובצי Cookie) אל YouTube, שנדרש לאכיפת המדיניות ולאימות הצפיות.
    • מפתחים שרגישים לנושא הפרטיות וחושבים שזה הכרחי יכולים להשתמש בתהליך לקבלת הסכמת משתמשים עם קישור למדיניות הפרטיות של Google.
• להחיל הגבלות או לחסום את הגישה של משתמש לצפייה בסרטון. אם משתמש צריך לעשות משהו חוץ מללחוץ על לחצן ההפעלה, יש סיכוי טוב שאתם מפרים את המדיניות הזו. דוגמה:
  • דוגמה: הגבלת הגישה לסרטון כך שמשתמש נדרש להשלים סקר, להוריד אפליקציה, להירשם לערוץ, לשתף סרטון בפלטפורמת מדיה חברתית, להשאיר תגובות או לבצע פעולה אחרת כלשהי, במקום ללחוץ על לחצן ההפעלה כדי לצפות בסרטון שהוא בחר לצפות בו.
• לתת תמריץ, לתגמל, לכפות או לספק פיצוי למשתמשים על צפייה בסרטון. ההחלטה של משתמש לצפות בסרטון צריכה להיות שלו בלבד.
  • דוגמה: הצעה לזכות בפרס או פיצוי כספי בתמורה לצפייה בסרטון דרך שירות ה-API שלכם.
• חסימה, שינוי או החלפה של מודעות שמופעלות דרך שירות YouTube API.
• אפשר למשתמשים להוריד סרטונים להפעלה במצב אופליין מחוץ לחוויית השימוש ב-YouTube Premium.
• אפליקציות שמאפשרות למשתמשים להוריד או להפריד רצועות אודיו, או לשנות את החלקים של האודיו או הווידאו בסרטון.
  • דוגמה: שימוש ב-API של YouTube כדי להפריד או לבודד רכיבי וידאו או אודיו מסרטון. יכול להיות שזה יכלול שירות API שמציע קובצי mp3 של אודיו שהופיע בסרטון ומקדם את עצמו בהקשר הזה.
• אפשר להפעיל את נגן הווידאו של YouTube ברקע.
  • דוגמה: שימוש ב-API של YouTube כדי לאפשר הפעלת סרטונים גם כשחלון שירות ה-API סגור או ממוזער.

שירות ה-API שלכם צריך להוסיף ערך עצמאי מספיק.

מה זה אומר: אל תשתמשו ב-API שלנו כדי ליצור מחדש את YouTube (למשל, אל תשכפלו, אל תחקו, אל תשנו ואל תצמצמו תכונות סטנדרטיות של YouTube). אם שירות ה-API שלכם מחקה חוויית משתמש כלשהי של YouTube, הוא חייב להוסיף ערך עצמאי מספיק. ערך עצמאי פירושו לספק למשתמשים פונקציונליות נוספת שלא זמינה כיום דרך YouTube API או שלא הייתה זמינה בזמן בקשת הגישה ל-API, ושעומדת בדרישות של התנאים וההגבלות של YouTube. מידע נוסף

דוגמאות

אם שירות ה-API שלכם מחקה חוויית משתמש כלשהי של YouTube, המשתמשים צריכים לקבל סיבה להמשיך להשתמש בשירות ה-API שלכם או ליצור איתו אינטראקציה, גם אחרי שתסירו את מה שאתם מקבלים באמצעות גישה לשירותי ה-API של YouTube. בנוסף, אסור לגבות מאנשים תשלום על שירותים שמוצעים בחינם ב-YouTube.

• דוגמה לשימוש מותר: מנוע חיפוש שמציג סרטונים מ-YouTube לצד סרטונים שזמינים בפלטפורמות אחרות, תוך הבחנה ברורה ביניהם, הוא דוגמה טובה לשירות API שמספק ערך עצמאי.
• דוגמה למה שמותר: שירות API שמספק כתוביות לסרטוני YouTube עבור אנשים עם לקות שמיעה הוא דוגמה טובה למתן ערך עצמאי.
• אל תשתמשו ב-API של YouTube כדי ליצור אתרים או אפליקציות או כדי להציג תוצאות חיפוש של סרטונים שמקשות על ההבחנה בין האתר או האפליקציה שלכם לבין אתרים או אפליקציות שנוצרו על ידי YouTube.
  • דוגמה: שימוש בממשק ה-API של YouTube כדי לצבור מספר גדול של סרטונים מוטמעים, יצירת עותק זהה של YouTube. אם יש סיכוי גבוה שמשתמש יטעה ויחשוב שהאתר שלכם הוא YouTube, סביר להניח שהוא מפר את התנאים וההגבלות שלנו.

אסור לאפשר למשתמשים לעקוף את ההגבלות של YouTube או להפר את הנחיות הקהילה שלנו.

מה זה אומר: אסור שהשירות שלכם יהיה מיועד באופן ספציפי לאפשר לכם או למשתמשים שלכם לעקוף את ההגבלות ש-YouTube מטילה על הערוץ שלהם. בנוסף, שירות ה-API שלכם לא יכול לאפשר למשתמשים לבצע פעולות שמפירות את הנחיות הקהילה, את התנאים וההגבלות או את תוכנית השותפים של YouTube. אם אתם משתמשים ב-API של YouTube כדי לאפשר למשתמשים להעלות סרטונים, אתם צריכים לדרוש מהם לאשר שהתוכן שלהם עומד בהנחיות הקהילה. סרטונים שיימצאו בהם הפרות יהיו כפופים להסרה. השירות שלך עלול להיות כפוף גם לעונשים אם הוא מעודד או מסית להתנהגות שמפרה את המדיניות. מידע נוסף זמין כאן.

אל תפיצו את גישת ה-API בין פרויקטים רבים או לא מוכרים.

מה זה אומר: אסור ליצור כמה אפליקציות או אתרים, או ליצור כמה פרויקטים ב-Google Cloud לשימוש בכמה אפליקציות או אתרים, כדי להשיג באופן מלאכותי מכסת API גדולה יותר (שנקראת גם 'חלוקה') לשירות API יחיד או לתרחיש שימוש יחיד. 'תרחיש לדוגמה' מוגדר כקבוצה עקבית של ניתוחים, תכונות או פעולות שמבוצעות באמצעות שירות. בקשות להגדלת מכסת ה-API צריכות לעמוד בתהליך הרגיל שלנו. צוות הפיתוח של אפליקציה יכול להשתמש במפתחות API נפרדים לסביבות בדיקה, פיתוח וייצור. מידע נוסף זמין כאן.

דוגמאות

• אל תיצרו כמה פרויקטים ב-Google Cloud לאותו שירות API או לאותו תרחיש שימוש בניסיון להשיג מכסת API גבוהה יותר מזו שהוקצתה לפרויקט שלכם.
• אפשר ליצור פרויקט API נפרד לכל תרחיש שימוש שונה בשירות ה-API. דוגמאות:
  • פרויקט API אחד לאפליקציית iOS ופרויקט API נפרד לאפליקציית Android.
  • פרויקט API אחד לשרת ייצור, ופרויקט אחד לשרת פיתוח.
  • פרויקט API אחד לשירות ה-API שפונה למשתמשים, פרויקט API אחד לניתוח נתונים של מערכת פנימית.